בע"מ
   הבנק החברתי הראשון בעולם
    מזרק מצוייראירויי

  • 10-2
  • 2nds
  • בחדשות ערוץ 2
  • כתבה על שימור דם טבורי בערוץ 1
  • דם טבורי בחדשות ערוץ 10
  • 10-2
  • 2nds
שיחה עם מומחים:
1800-80-81-82
מענה אנושי 24 ש' ביממה
שירות לקוחות א'-ה' 9-20 ו' 9-13
 

עמדות מכון פועה והרב שליטא

עמדת מכון פועה (המכון לייעוץ, פיקוח, הכוונה והדרכה בנושאי גניקולוגיה ופוריות על-פי ההלכה)

 

התשובה מבוססת על מאמרו של הרב האיתן ממכון פועה.

פעולה זו מותרת הן בשבת והן בחול ואולי אף מומלצת ורצויה בשל האפשרויות להצלת חיים בעזרת תאי גזע מדם טבורי.

דיון: השמוש בדם מעוברים ומדם טבורי לשם יצירת תאי גזע ואף לפיתוחם של איברים שלמים חילופיים בהם יהיה ניתן לעשות שמוש בעת מחלה עתידית, התפתח ונעשה מעשי בתקופה האחרונה. יחס ההלכה לחידוש מדעי – טכנולוגי הינו חלק מיחסה של התורה באופן כללי לחידושים ומהפכות שמשנות את המציאות יוצרות דילמות אתיות, חברתיות, ודתיות . שאלות אלה ואחרות נידונו במסגרות שונות ונכתב אודותן חומר רב .

ככלל ניתן לומר שעמדת ההלכה היא שאם אין איסור מהותי בעצם החידוש הטכנולוגי או שאין לחידוש תוצאה אסורה שהינה בלתי נמנעת ובמידה שיש לבני אדם תועלת מהחידוש, תועלת המרובה על הנזק, הפעולה מותרת.

אלא שבשבת עשויות להתעורר מספר בעיות הלכתיות הכרוכות בפעולת השאיבה:

1. חובל.
2. קושר.
3. מוקצה והכנה משבת לחול.

1) חובל: המשנה במסכת שבת פרק יד' אומרת: "שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב ..."
נחלקו הראשונים בטעם לאיסור החבלה. לדעת רוב הראשונים חובל אסור משום נטילת נשמה . לעומתם סובר הרמב"ם שחובל חייב משום דש שעניינו - פירוק דבר והוצאתו ממקומו.
נראה שבענייננו אין משום נטילת נשמה שכן שאיבת הדם נעשית לאחר ניתוק חבל הטבור מן התינוק כך שלגביו וודאי שאין משום נטילת נשמה. ביחס לאם, נראה שגם כן אין בעיה משום שחבל הטבור אינו חלק ממחזור הדם של האם (אע"פ שהשליה מחוברת לרחם בנימי דם דקיקים ההולכים ומתנתקים לאחר הלידה). חבל הטבור מחובר לשליה שאמנם בהיותה בתוך הרחם היא נחשבת כחלק מגוף האשה אך בשלב השאיבה חבל הטבור נמצא כבר לגמרי מחוץ לרחם ומחובר רק בקצהו לשליה ולכן לא נראה שנטלית דם ממנו תחשב כנטילת נשמה. בפרט שניתן לבצע את שאיבת הדם כאשר השליה כבר מחוץ לרחם ואז בודאי שאין בעיה.

גם לשיטת הרמב"ם הרואה את הוצאת הדם ממקומו כעיקר האיסור, ניתן לומר שבנ"ד לא תהיה בעיה שכן אמנם בחליבה בשבת יש בעיה של דש אך זאת משום שבשעת החליבה האדם סוחט באופן אקטיבי את העטין לשם הוצאת החלב אך במידה והאדם עושה נקב המנקז דרכו את התוכן הפנימי של הדבר אותו הוא רוצה לרוקן אין בכך משום דש . הגדרה מחודשת זו מופיעה בספרו של רבי אברהם מסוכטשוב – "אגלי טל" והובאה גם על ידי הגרש"ז אויערבאך.

2) קושר: אמנם מקובל שבתום הפעולה קושרית את הצינורית דרכה זרם הדם בקשר כפול כדי למנוע שפיכה של הדם מהשקית. בקשירה כפולה זו יש בעיה שכן זהו קשר של קיימא העומד להתקיים למשך כ – 72 שעות עד לריקונה של השקית למיכל ההקפאה המיוחד (הנמצא כיום באירופה). אך ניתן להתגבר על בעיה על ידי שמוש בצבת (קליפס) ובכך להימנע מהקשירה (כשם ששמים על חבל הטבור עצמו לשם חסימתו, לפני הפרדתו מהתינוק).

3) מוקצה והכנה:
המשנה במסכת ביצה א,א קובעת שדבר הנולד בשבת וביו"ט יש בו משום מוקצה ולכן היה מקום לראות את הדם שלפנינו כמוקצה שכן הוא 'נולד' בשבת. אלא שהיות ששאיבת הדם נעשית לצורך גדול הרי שיש מקום להקל באיסור זה כשם שמצאנו הקלות באיסורי נולד לצרך עונג שבת וכד' . בכל אופן נראה שרצוי לנהוג בעניין זה לחומרא ולטלטל את השקית לאחר מילויה כלאחר יד לשם הנחתה במארז המיועד לכך. גם בשאלת ההכנה משבת לחול, נראה שאין להחמיר ולאסור פעולה זו, ראשית מאחר ומדובר במעשה שאין בו מלאכה של ממש (כאמור לעיל) ואין בו טרחה, ועוד שבמקום דבר האבד עסקינן. ועוד, שאין כאן הכנה ספציפית ליום מימות השבוע, אלא שימור לעתיד לבא, וקשה מסברא להצביע על הכנה במקרה כגון זה.

כמובן שפעולות נוספות המתבצעות כחלק משגרת הפעולה כהדבקת מדבקה נושאת פרטים מזהים ויידוע החברה שמבצעת שימור דם טבורי אסורות בשבת וצריכות להתבצע רק לאחריה.


1) תשובה זו נכתבה לאחר התיעצות עם הרב יוסף איתן מ'מכון פועה' בירושלים.
2) כל הדתות התחבטו ומתחבטות בשאלות אלה והגיעו למסקנות שונות. ככלל ניתן לומר שהכנסיה הקתולית מייצגת גישה שמרנית ביותר הרואה בעובר בן יומו יצור חי ולכן אוסרת כל שמוש בביציות מופרות מוקפאות,לעומתה מתירה הכנסיה הפרוטסטנטית הפקת תאי גזע מביציות לצרכים רפואיים. עוד חומר בעניין זה ניתן למצא באנצ' רפואית הלכתית כרך ב' תשנ"א עמ' 150 ואילך וכן כרך ו' בנספח לערך תורשה, עמ' 608 ואילך.
3) לדוגמא נציג את מאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג בתחומין כג' ,תשס"ג, העוסק בנושאים אלו.
4) רש"י, ר"ת ורמב"ן על כתובות ה:
5) רביעית דם מגופו של אדם נחשבת כדבר שהנשמה תלויה בו וכפי שנסח זאת ר"ת שם, ד"ה 'מפקד פקיד' :"ונראה לפרש דהוצאת דם חשיבא נטילת נשמה כי הדם הוא הנפש וכשנוטל מקצתו – נוטל מקצת נשמה…"
6) כמובן שכל החידוש בהגדרה זו הוא רק במידה והנוזל נעקר ממקור גידולו שאם לא כן הרי שכל הקזת דם תהיה מותרת ואין הדבר כך משום שהדם מחובר ומתפקד כחלק אורגני מהגוף ואינו 'מחכה' ליציאתו החוצה משא"כ דם הטבור.
7) "ונראה דס"ל דלא חשוב מפרק אלא בעושה מעשה בדבר המתפרק כמו בדישה שחובט בחיטים עד שמתפרקין, וכן בסחיטה שדוחק במשקה, וכן בחולב שמושך הדד עד שהוא דוחק בחלב הבלוע בדדין, אבל בדם חילזון שמפקד פקיד אם פוצע החילזון לא עשה מעשה בגוף הדם אלא כפותח פתח לפניו…"
8) מנחת שלמה תנינא סי' ל"א בקונטרס החליבה בשבת, אות ג'.
9) גם איכותו של הקשר – קשר כפול - מציבה כאן בעיה שכן הוא מוגדר כקשר 'אמיץ' אע"פ שכל הדיוט יודע לקושרו ולכן אע"פ שאינו מעשה אומן יש איסור בקשירתו ובהתרתו. כך פוסק המגן אברהם או"ח, שי"ז, סק"ד וכן המשנה ברורה, שי"ז, סקי"ד.
10) ראה גינת ורדים, או"ח, כלל ג' סימן טז'; ציץ אליעזר, חלק ו' סימן לד'.
11) המגן אברהם בסי' תק"ג סק"ב מציין שאיסור הכנה קיים כאשר מדובר במלאכה או בטירחה .
12) הביאור הלכה בסימן תרי"א כתב שאין להחמיר בהכנה במקום עגמת נפש. ועיין בסימן רנ"ד סעיף ז' בעניין רדיית הפת בשבת, ובדברי המשנה ברורה (סקמ"ג) והביאור הלכה בשם אליהו רבא שיש להקל במקום הפסד אף ע"י יהודי. וראה בשש"כ שם סעיף פ"ג. ובשם הגר"א נבנצל שליט"א נמסר שאפשר שאין לאסור בכל הכנה לפיקו"נ.
13) ב"מנחת שלמה" תנינא סימן ל"ו מגדיר הגרשז"א את נושא ההכנה משבת לחול וגם מדגים מקרים שונים. בין השאר משמע מדבריו שאין לאסור מעשה שאין מגמתו הכנה לחול בדווקא אלא התנהגות טבעית, כמו לקיחת בגד מחמם בעת יציאה בשבת אחה"צ, על מנת להתגונן מפני הקור בערב. וכן משמע מניסוח ההלכה בשש"כ פרק כ"ח סעיף פ"א.

 

 
עמדת הרב הלפרין שליטא על דם טבורי:
 


לראש הדף     הגרלת מנוי חינםהרשמה מקוונתצור קשרערכת מידע חינם

בקרו אותנו
דם טבורי בע"מ
דם טבורי בע"מ מדוע כדאי לשמור
תעריפים ומסלולים
רפואת חידוש איברים
מאגר מידע
ערכת מידע חינם







ערכת מידע דם טבורי





הגרלת מנוי חינם/צור קשר

שם מלא
ת.לידה צפוי
בי"ח צפוי
נייד
מייל
תקנון
שלח
זוכים קודמים






דם טבורי   תאי גזע   תאי גזע טבוריים   בנק תאי גזע   איסוף דם טבורי   שימור דם טבורי   שמירת פרטיות   תנאי שימוש   מחשבון הריון   הריון ולידה   כניסת תקשורת   הערות לאתר

כל הזכויות שמורות © 2009 - דם טבורי בע"מ, רחוב הארד 7, רמת החייל, תל-אביב, ת.ד. 65151 תל-אביב 61650.
למידע על שירותנו חייגו חינם 1-800-80-81-82 או להזמנת ערכת מידע והרשמה חינם. פקס: 03-7521133

 



מדוע דווקא דם-טבורי בע"מ?

· דם-טבורי בע"מ הוא הבנק החברתי הראשון בעולם, השייך ללקוחותיו, להם השליטה המוחלטת על המנות ועל עתידן.

· רק בדם-טבורי בע"מ האיסוף בשקית האקטיבית – 33% יותר תאי גזע ו/או סיטוג'ן – 81% יותר תאים.

· רק בדם-טבורי בע"מ ביטוח כלל-בריאות לפיצוי ללא תנאי לכל המשפחה הגרעינית במקרה שימוש במנה (בתהליך שפעול).

· רק בדם-טבורי בע"מ מערך העיבוד והשימור עצמיים ולא שירות של ספק חיצוני, גם אם הוא בי"ח (ר' סכסוך איכילוב-קריוסל).