בע"מ
   הבנק החברתי הראשון בעולם
    מזרק מצוייראירויי

  • 10-2
  • 2nds
  • בחדשות ערוץ 2
  • כתבה על שימור דם טבורי בערוץ 1
  • דם טבורי בחדשות ערוץ 10
  • 10-2
  • 2nds
שיחה עם מומחים:
1800-80-81-82
מענה אנושי 24 ש' ביממה
שירות לקוחות א'-ה' 9-20 ו' 9-13
 

חדשות דם טבורי

 

מחקר חדש:
ההסתברות שבמשך החיים נידרש להשתלת תאי גזע עצמיים - גבוהה יותר ממה שדווח בעבר, נתוני המחקר מצביעים על צורך בחינוך הצרכנים לגבי סיכויי השימוש בתאי הגזע

BROOKEVILLE, MD, BUSINESS WIRE-

המאמר המקורי בשורה הרביעית בקישור.

נתונים חדשים פורסמו בגיליון מרץ של "Biology of Blood and Marrow Transplantation" מצביעים על הסבירות שאינדיבידואל בארה"ב יצטרך השתלת תא גזע, ישתמש בתאים שלו עצמו או של תורם, הרבה יותר גבוהים ממה שדווח בעבר.

המחקר החדש הזה שמראה ש- 1 מתוך 200 נשים יקבלו השתלת תאי גזע במדם טבורי מהלך חייהם, מבוסס על שימוש רפואי בתאי גזע המטופואטיים (דמיים).

התוצאות האלה עומדות באופן מוחלט בניגוד להערכות הקודמות שהציגו סבירות הרבה יותר נמוכה להשתלת תאי גזע מדם טבורי שנשמרו בבנק דם טבורי.

המחקר חישב את הסתברות משך החיים שאינדיבידואל בארה"ב יעבור השתלת תאי גזע (גיל 0-70) ומדווח ש- 1 מתוך 435 אנשים יקבל את תאי הגזע של עצמו בטיפול; 1 מתוך 400 יקבל תאי גזע של אחר והשיעור הכולל המשותף של השתלות תאי גזע יהיה 1 ל-217.

המחקר חישב את ההסתברויות האלה בהתבסס על ההשתלות שבוצעו בארה"ב בין 2001 ל- 2003 מתאי גזע שהופקו מ- 3 מקורות - חבל הטבור, מח עצם או דם היקפי – שהשתמשו בם כדי לטפל במצב המאובחן.

הם גם בדקו את מטופלים שאובחנו עם מחלות טרנספלנטביליות (מיטלטלות) כמו: אי-סדירות בדם, מחלות אימונולוגיות (חיסוניות) וסוגים שונים של סרטן, שטיפול בתאי גזע בהם נחשב מבוסס.

כיוון שמספר המטופלים במחקר גדול הרבה יותר ממספר המטופלים שעברו השתלה, אפשרי שבעתיד מספר ההשתלות של תאי גזע מדם טבורי יגדל עוד יותר.

"הערכות קודמות העריכו שלא כראוי בצורה דרמטית את הסבירות שאינדיבידואל יצטרך השתלה בחייו/ה, בגלל שלקחו בחשבון רק את 20 השנים הראשונות של החיים" - טוענת ד"ר פרנסס ורטר, כותבת-משותפת של המחקר ומנהלת "Parent's Guide to Cord Blood Foundation".

המחקר הזה משתמש במתודולוגיה שחוקרת טווח זמן רחב יותר, מכילה בתוכה 70 שנות תוחלת חיים. מה שאנו למדים הוא שאפילו שמספר ההשתלות נמוך בלדים, המספר יגדל במהירות בשנים הבוגרות.

היסטורית, תאי גזע ממח העצם ודם היקפי שימשו לטיפול במחלות 40 שנה. במהלך 20 השנים האחרונות, תאי הגזע מהחבל הטבור משמשים במידה הולכת וגוברת כמקור מועדף לתאי גזע ברפואת ההשתלות והוכיחו יתרונות משמעותיים.

בהשוואה למקורות האחרים של תאי גזע, אלה מדם טבורי, לא דורשים התאמה מדויקת בין התורם למקבל ומחקרים הראו שמטופלים שעברו השתלת דם טבורי הפחיתו את שכיחות מחלת דחיית השתל, סיבוך בהשתלות שיכול להיות גורלי.

למרות חשיבותו הרפואית המוכחת, דם טבורי, בקרוב ל- 95% מהלידות בארה"ב כיום עדיין מושלך כפסולת רפואית – במידה רבה בגלל חוסר המודעות לחשיבות השימור בבנק דם טבורי.

"במקרים מסוימים, ספקי מוצרי בריאות לא המליצו על שימור בבנק דם טבורי כיוון שהם מאמינים שהסיכויים להשתמש בו הם נמוכים"- טוענת ורטר.

המשימה של Parent's Guide to Cord Blood Foundation היא להפוך את ההורים שמצפים לתינוק, למודעים לערך של בנקאות הדם הטבורי, כך ששימורו יהפוך הנוהג שיגרתי בלידה.

המחקר הזה מציע להעריך מחדש את המידע שאנחנו חולקים עם ההורים המצפים לתינוק כך שיבינו בצורה טובה יותר, את השימוש בתאי הגזע בהווה ובעתיד.

להורים לעתיד יש שתי אפשרויות לשמר את תאי הגזע של הדם הטבורי.

הם יכולים לשמר אותם בתשלום בבנק דם טבורי משפחתי (או פרטי) לשימוש ע"י הילד או הקרובים אליו גנטית (הורים אחים ואחיות), א יכולים לתרום אותם בחינם לבנק הציבורי שיהפוך אותם לזמינים למטופלים שלא קשורים למשפחה, שצריכים השתלות, דרך המחלקה לבריאות בארה"ב ושירותי האדם ((DHHS, השלטון הפדראלי הקציב תוכנית לאומית לתרומת דם טבורי, אך הקונגרס לא המשיך לאשר תקציבים לכך.

מתוך עליית הצורך לגישה לתאי הגזע מדם טבורי ומתוך ההתקדמות המתמשכת בטכנולוגיית תאי הגזע, אספקה גדולה יותר של שניהם, ע"י שימור הדם הטבורי בבנק פומבי ובבנק פרטי, תוכל לתת ליותר אנשים להשתמש בטיפולים בתאי גזע לאינדיקציות כמו סכרת נעורים, מחלות לב ופגיעות מוחיות.

"מאוד חשוב שקהילות רפואיות יתייחסו לנתונים האלה בדעותיהם שימור תאי גזע מדם טבורי ועל בנק דם טבורי פרטי" –טוען ד"ר ג'.ג'.ניטפלד, כותב מוביל במחקר ופרופסור שותף/מדען ביכר במחלקה לפתולוגיה של המרכז הרפואי האוניברסיטאי באוטרכט, הולנד.

"הורים צריכים לסמוך על העצה שהם מקבלים מהרופאים שלהם בנוגע לנושא האם לשמר או לתרום דם טבורי, כשהם מתבססים על הספרות מדעית המעודכנת ביותר.

מתודולוגיית המחקר

המחברים של המחקר הסתמכו על 2 מאגרי נתונים אמריקאיים שקיימים כדי לשרת את הציבור, האחד הוא אבחנות של מחלות בתדירות שנתית שהושגו מהמעקב אחריהם ((SEER והאחר הוא התדירות השנתית של השתלות תאי גזע שהושגו מהמרכז הבינלאומי למחקר השתלות מח עצם ודם (CIBMTR).

אודות Parent's Guide to Cord Blood Foundation""

המשימה שלה (PGCB) לספק להורים חינוך הוגן על תאי גזע מדם טבורי ועל בנקי דם טבורי, מחקרים רפואיים ואפשרויות אחסון של הדם הטבורי, כמו לנהל ולפרסם בדיקות סטטיסטיות על מחקרים רפואיים או התפתחויות במדיניות, שיכולות להרחיב את הסבירות של השימוש בדם הטבורי.

קרן ה- PGCB היא ארגון c)(3))501, שנתמך ע"י תורמים פרטיים וארגונים שתומכים במשימת הקרן.

http://parentsguidecordblood.org/content/usa/medical/medmotiv.shtml?navid=26#oddsofuse

ההורים ביקשו להשהות חיתוך חבל הטבור; התינוק אושפז

תינוק שהוריו התעקשו להמתין עם חיתוך חבל הטבור שלו בלידה, הועבר לחדר המיון ומצבו מוגדר בינוני. לרופאים בישראל, מתברר, אין הוראות מסודרות בכל הקשור להמתנה בחיתוך חבל הטבור, וברוב בתי החולים בישראל יעשו מה שההורים יבקשו. סיכון לתינוק או יתרון בריאותי?

מיטל יסעור בית-אור

פורסם:

23.06.08, 00:57

לידה טבעית או לידה מסוכנת? תינוק שנולד בליל יום חמישי האחרון בבית החולים שיבא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים כשהוא סובל מעודף בריכוז ההמוגלובין בדם (עודף דם או פוליציתמיה) כיוון שהוריו התעקשו לבצע ניתוק מאוחר של חבל הטבור. מצבו של התינוק מוגדר בינוני ולבטנו הוחדר עירוי כדי לדלל את ריכוז ההמוגלובין. פוליציתמיה עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למוח, לכליות או למעי.

בבית החולים תל-השומר, כמו גם בבתי חולים אחרים בארץ, מנתקים את חבל הטבור מיד לאחר הלידה, אלא אם היולדת מתעקשת על ניתוק מאוחר, כמו במקרה הנוכחי. משיבא נמסר כי הם אינם מעוניינים למסור פרטים על המקרה.

הרופאים נגד, המיילדות בעד

חיתוך מוקדם של חבל הטבור מתבצע כחצי דקה לאחר יציאת התינוק. כך מתאפשר לטפל בו מיד, אם נקלע למצוקה. העובר מקבל את אספקת הדם שלו מהשליה והחיתוך המוקדם גורם ל"אובדן דם" הנמצא בשלייה ולמעשה "שייך"

לתינוק. בחיתוך מאוחר ממתינים עד להפסקת זרימת כל הדם מהשלייה לגוף העובר ורק אז מנתקים את חבל הטבור. בארץ אין מדיניות בנושא אך באופן כללי רופאי הילדים נוטים להתנגד לכך, בעוד שמיילדות בית או דולות נוטות להמליץ. המצדדים בחיתוך מאוחר מסבירים כי הדבר מונע אנמיה, שעלולה לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של התינוק בשנת החיים הראשונה.

פרופ' פרנסיס מימוני, מנהל חטיבת הילדים בבית החולים "שערי צדק" ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ציין מבלי להתייחס לפרטי המקרה שאירע בתל-השומר כי אין מחקרים שנעשו בקרב תינוקות שאינם פגים אשר קובעים מתי לחתוך את חבל הטבור. "יש הרבה אנשים, יאפים בדרך כלל, שאומרים שצריך ללדת לידה טבעית, לתת לדם לזרום, ולחתוך את חבל הטבור רק לאחר שהשלייה יצאה. אבל במקרים כאלו ראינו מקרים קשים של פוליציתמיה עם אוטם במוח. אני לא חושב שזה דבר הגיוני וזה לא בהכרח טבעי".

"צריך לשכנע את האימהות לא לעשות זאת"

לדברי פרופ' מימוני, הנזק שעלול להיגרם מניתוק מאוחר של חבל הטבור הוא עודף דם שעלול לגרום לאוטם במעי, בכליות או במוח. לדבריו, עבודות שנעשו הראו כי גם בעקבות מתן טיפול שכולל דילול של הדם אין שיפור משמעותי

בהשלכות של פגיעה כזו. "אני חושב שזו טעות חמורה וצריך לשכנע את האמהות לא לעשות זאת".

פרופ' מימוני ישב בוועדה של נאונטולוגים (מומחים ברפואת פגים) שהתבקשה לנסח הנחיות בנושא זה אך לדבריו בשל חילוקי דעות בתוך הוועדה עצמה הוחלט לתת לרופאים בישראל חופש החלטה לגבי מועד חיתוך חבל הטבור.

ארגון הבריאות העולמי מציין בהנחיות שפירסם בנוגע ללידה כי אין עדיין ראיות מספיקות לגבי השפעת מועד החיתוך. עם זאת מציינים בארגון שיש צורך בהצדקה מיוחדת במקרה שרוצים לבצע חיתוך מוקדם ו"להתערב בתהליך הטבעי". עוד הם מציינים כי מחקרים אחרונים תומכים בחיתוך מאוחר של חבל הטבור משום שהדבר עשוי למנוע התפתחות של אנמיה בילדות והדבר חשוב במיוחד במדינות מתפתחות.

רוב בתי החולים ילכו עם רצון ההורים

במנוע החיפוש של הדולה זהר כרמי נבדקה מדיניות בתי החולים בישראל בנושא. רוב בתי החולים דיווחו כי ייענו לרצון היולדת ובתנאי שמהלך הלידה תקין. רק בבית החולים רמב"ם בחיפה נאמר כי לא מאפשרים השהייה של חיתוך חבל הטבור בשל המלצה של רופאי הילדים. בבית החולים כרמל מוכנים להמתין "מעט" אך לא עד להפסקת זרימת הדם מהשלייה לתינוק.

לדברי כרמי, "תינוקות עד גיל שנה חשופים לאנמיה, וחיתוך מאוחר נותן להם נקודת פתיחה טובה יותר. כיום יותר ויותר נשים מתעניינות בחיתוך מאוחר, כחלק מההתעניינות בלידות טבעיות. מצד שני חיתוך מאוחר לא אפשרי כשהזוג מעוניין לבצע שימור של דם טבורי, שגם זו מגמה הצוברת תאוצה".

מיכל בונשטיין, מיילדת בית ועומדת בראש ארגון מיילדות הבית אמה"י מציינת ללא קשר למקרה שאירע בתל-השומר כי "אין שום עדות מחקרית לכך שחיתוך מאוחר של חבל הטבור גורם לפוליציתמיה. להפך, ישנה המלצה גורפת של ארגון הבריאות העולמי לאפשר חיתוך מאוחר של חבל הטבור בעיקר במדינות עולם שלישי, ששם הסיכון לסבול מאנמיה גבוה. אי אפשר למצוא בממלכת היונקים אף חיה שאצלה קיים ניתוק מוקדם של חבל הטבור. רק אצל האדם יש המצאה הזוייה שבה חותכים עם מספריים כלי דם פועם ומלא בדם. אין לזה שום היגיון ביולוגי. אין אף מחקר שתומך בביצוע ניתוק מוקדם בתינוקות בריאים ונורמליים".

חיתוך מאוחר - יש גם יתרונות

עוד ציינה בונשטיין כי מחקרים שנערכו בתינוקות שקיבלו עוד כ-50 עד 70 מ"ל דם בעקבות חיתוך מאוחר של חבל הטבור סבלו פחות מצהבת או מהתייבשות.

מחקר קנדי שפורסם ב-2007 וסקר כמה מחקרים שנעשו בנושא הגיע למסקנה שחיתוך מאוחר של חבל הטבור אינו מסוכן ומפחית את הסיכון לסבול מאנמיה.

- - - - - -

ניסיון בתאי גזע מציע תקווה למטופלים עם מחלת לב איסכמית חמורה.

ScienceDaily(3 למרץ 2008) –

מטופלים עם מחלת לב איסכמית חמורה - מצב קריטי שמופיע כשעורקי הלב נסתמים ע"י פלאק הכולסטרול, יוכלו לקבל אופציות חדשות, במידה שהשתמשו בטיפולים קרדיו-ווסקולריים מסורתיים ונכשלו בהם.

ניסיון קליני זה בוצע במרכז הלב במסצ'וסטס (MGH) השתמשו בתאי הגזע של המטופלים עצמם כדי לשפר את מחזור הדם בלבבות שניזוקו ע"י זרם דם לא מספק, וזאת ע"י זירוז גדילת ווסיקלות דם מיקרוסקופיות חדשות.

הניסיון הקליני, נקרא ACT34-CMI, כוון למטופלים שהתחילו לחוות כאבים חזקים בחזה ונכשלו בטיפולים קונבנציונאליים עם תרופות, אנגיופלסטיקה, סטנטים (stenting), וניתוח מעקפים.

דאגלס דרכמן, MD, קרדיולוג בינלאומי במרכז הלב MGH וחוקר מוביל עם קנט רוזנפלד, MD, תיארו את הטיפול בתאי הגז כטכניקה מאוד מבטיחה שעשויה לעודד צמיחת ווסיקולות חדשות בלב, וע"י זה שיפור זרם הדם לשריר הלב החיוני. מחזור דם טוב יותר יאפשר ליותר דם וחמצן להגיע ללב, ותוריד את הכאבים בחזה, שידועים כאנגינה.

"טיפול בתאי גזע בניסיון ACT34-CMI יכול להציע הזדמנות חדשה וחשובה למטופלים שאחרת לא יהיה להם שום טיפול- אלה מטופלים שסגנון חייהם נפגם כתוצאה מהאנגינה" - טוען דרכמן. "זהו סוג חדש של טיפול שעשוי להציע יתרון משמעותי כשטיפולים קונבנציונאליים- עם תרופות, נגיופלסטיקה, סטנטים וניתוח מעקפים נכשלו או לא מהווים יותר אופציה".

במהלך הניסיון, לכל אחד מהמטופלים הפקת תאי הגזע הוגדרה באמצעות סדרה של זריקות של פקטורי גידול. תאי הגזע שהוצאו ממחזור הדם ע"י טכניקה שנקראת דיאליזה. תוך שימוש במיפוי "NOGA" – צנתר/קתטר מתוחכם – מבוסס מערכת הדמיה שמאפשרת לרופאים לשרטט ולנווט דרך תמונה תלת-מימדית של לב – קבוצת המחקר קבעה את המיקום המדויק בשריר הלב איפה השיפור בזרם הדם הכי נדרש.

מערכת הצנתר משמשת להזרקת תאים ישירות לשריר הלב באתרים האלה, יחד עם התקווה שהתאים יעוררו את גדילת ווסיקולות הדם החדשות.

בית החולים הכללי במסצוסטס הוא האתר היחיד בניו-אינגלנד שמשתתף בניסיון זה. דרכמן ועמיתיו פועלים להבאת עוד ניסיונות בתאי הגזע לציבור הכללי בשנים הקרובות כמאמץ לשפר טיפולים, שמשתרעים מאי-ספיקת לב גדושה מתקדמת ועד להפחתה קריטית במחזור הדם ברגליים.

מחלת לב איסכמית, נקראת גם מחלת עורקים כלילית או מחלת לב כלילית, היא הבעיה הבריאותית המובילה בארה"ב.

בהתאם למגזין של איגוד הלב האמריקאי- American Heart Association – מחלת לב כלילית גרמה ל-1 מתוך 5 מקרי מוות בארה"ב ב-2004. ב-2008, מוערך ש-770,000 אמריקאים יקבלו התקף כלילי חדש ובסביבות 430,000 יסבלו מהתקפים חוזרים.

כאשר העורקים הכליליים שמובילים ללב נחסמים, בשל הצטברות של פלאק הכולסטרול וקרישת גושי דם, זרם הדם ואספקת החמצן לשריר הלב נפגמת. מסתבר שמחלת לב איסכמית היא גורם עיקרי לכאבים חזקים בחזה, התקפי לב ומוות פתאומי.

÷

איכות חייהם של חולי שבץ צעירים.

ADVANCE-The nations Speech –Language and audiology Weekly

רופאים דיווחו על שיפור באיכות חייהם של חולי שבץ צעירים שטופלו בתאי גזע שהופקו מדם חבל הטבור.

ההודעה נעשתה לאחר חודשיים של בדיקה ע"י רופאי משפחה של החולים שארץ מוצאם - הונגריה.המטופלת - טמיה גרסקו – תינוקת בת ארבעה חודשים אשר נולדה שלושה חודשים לפני המועד וסבלה משבץ מוחי.

תאי גזע מדם חבל הטבור הוזרקו לה במשך חודשיים של טיפול, את הטיפול קיבלה בשנחאי.

טיפולים בלויקמיה ומחלות אחרו טופלו במשך שנים בתאי גזע מחבל הטבור אך, הטיפולים בשבץ ומחלות נוירולוגיות אחרות הפכו מאוד פופולאריים לאחרונה.

גרסקו נולדה ב- 16/07/2005 ומיד לקתה בשבץ כאשר דימום בחלק השמאלי של המח גרם לנזק מוחי משמעותי.

היא יכלה להזיז את כל גפיה אך הגפיים השמאליות היו משמעותית פחות חזקות מהגפיים הימניות והרופאים צפו שהיא תסבול מנכות פיסית ונפשית וגם תסבול משיתוק כשתגדל.

כשסיימה את הטיפול כל הגפיים התחזקו, והצד השמאלי היה חזק כמו הימני.

אמא מספרת כי מיד לאחר הטיפול הראשון ניכר בה שיפור גם במצב רוחה, לפני הטיפול היא בכתה כל הזמן, לא חייכה ולא זיהתה כשחייכו אליה או נופפו לה.

לאחר הטיפול היא הפסיקה לבכות התחילה לחייך אף בחזרה ואף נהיה לה תאבון בריא אשר לא היה לה קודם לכן.

כשחזרה הביתה, כל האיברים היו חזקים יותר והיד והרגל החלשים תפקדו כמעט כמו הגפיים הימניות. השליטה על הראש השתפרה והיא יותר לא הטתה את ראשה לצד.

ילד בן 4 הסובל מתלסמיה (מחלת דם תורשתית) החלים לאחר שבשתילו בו דם טבורי מאחותו לאחר שתחילה, מח העצם שלו נהרס כשטופל במשך 15 ימים בריכוז גבוה של כימותרפיה.

מצבו טוב, אך בכל מקרה הוא יישאר להשגחה לפחות לחודש זזו ההשתלה הראשונה של תאי גזע במזרח הודו. ספירת התאים שלו עלתה והוא כנראה יוכל להשתחרר תוך 6 שבועות.

 

 

health

 

Miami Patient Undergoes Groundbreaking Stem Cell Procedure

POSTED: 3:33 pm EDT April 16, 2008
UPDATED: 10:23 am EDT April 17, 2008

A patient is recovering in Miami after a procedure in a study that uses stem cells to heal patients' hearts.

In a new procedure, stem cells are harvested from a patient's bone marrow and then carefully separated and prepared. Six weeks later, the cells are injected into the patient's own heart during surgery.

This is part of a federally funded clinical trial that began this week at the University of Miami's JacksonMemorialHospital. "This is an absolutely astonishing accomplishment by our doctors and nurses at the University of Miami and JacksonMemorialHospital," said Dr. Pascal Goldschmidt, the dean of the University of Miami Miller School of Medicine.

Rodolfo Hernandez, 56, recovered in intensive care after being the first of 45 patients to be enrolled in the study, funded by the National Institutes of Health.

"There will be three groups of 15 patients. One group will receive a placebo. One group will receive a low dose of their own … stem cells and the other group will receive a high dose," said UM cardiovascular Chief Dr. Joshua Hare

Candidates for this trial are patients who need coronary bypass surgery or have had a previous heart attack with damage to heart tissue affecting its ability to pump.

MRI scans will be used to measure whether study participants demonstrate improvement in heart function over 18 months.

"The MRI images will allow us to look very specifically to see whether or not we've regrown new heart muscle or not," Hare said.

This is one of three studies being launched this year looking at different ways adult stem cells might be used to regenerate the human heart.

Copyright 2008 by NBC6.net. All rights reserved.
This material may not be published, broadcast, rewritten or redistributed.

 

 


 

 

Advice & Education

 

Registry reports significant increase in children needing access to their cord blood stem cells.

Thu, 04/17/2008 - 7:07am by Jeff [Add to Friends List]

Cord Blood Registry (CBR) announced that - for the second year in a row - a record number of cord blood stem cell collections stored at CBR have been needed for medical use by the individual child from whom they were collected. In 2007, a total of 16 cord blood collections stored at CBR were requested for medical use. Children diagnosed with cerebral palsy, juvenile diabetes and a rare immune system disorder will benefit from their own stem cells.

Blood from the umbilical cord contains a diverse population of stem cells that have shown an ability to differentiate into almost all of the types of cells that comprise the human body. Cord blood stem cells are increasingly being used in treatments for a wide range of diseases and medical conditions to save and enhance lives.

The company also announced that it anticipates this trend to accelerate.

A scientific analysis published last quarter in Current Stem Cell Research & Therapy estimates that as many as 1 in 3 individuals in the U.S. (or 128 million people) could benefit over their lifetime from applications of regenerative medicine – the use of one’s own stem cells to repair or replace damaged or diseased tissue. Research is also continuing to focus on cord blood as a preferred source of stem cells, because they have demonstrated pluripotency - the ability to develop into almost all of the cell types in the body.

Cord Blood Registry® (CBR®) is the world’s largest cord blood stem cell processing and cryopreservation service and offers families guaranteed access to genetically-related stem cells that are viable for potential medical use. CBR was the first family bank accredited by AABB and is the most recommended cord blood bank by obstetricians. To date, CBR has processed and stored cord blood collections for more than 200,000 newborns throughout the world and has released more than 65 client cord blood units for specific therapeutic use – more than any other family cord blood bank. The company's research and development efforts are focused on helping the world’s leading researchers advance regenerative medical therapies using cord blood stem cells as well as continuing to introduce industry-leading technical innovations for stem cell collection, processing and storage that optimize quality and cell yield. Additionally, CBR facilitates collection of donated samples, available for research programs worldwide that are focused on stem cell expansion and other cord blood stem cell-based therapies.

Article adapted by ProudParenting.com from original press release.

In The News

Quality of Life of Young Stroke Patients

Doctors reported improvements in the quality of life of the youngest stroke patient to be treated with umbilical cord stem cells. The announcement was made following a two-month evaluation period by physicians in the patient's native country, Hungary, to verify the positive results.

Beginning October 28th, 2005, umbilical cord stem cells were used to treat a four-month-old Hungarian baby girl named Timea Gresco at the Nanshan People's Hospital in Hungary.

Gresco had suffered a stroke when she was delivered three months prematurely. Umbilical cord stem cells were delivered intravenously over a two-month time period. Due to national regulations, the baby could not receive such treatment in her own country so her mother, Judit Godo, traveled to Shenzhen, China with her husband and daughter.

Treatments for leukemia and other diseases with umbilical cord blood stem cells have been performed for years. However, the treatment of stroke patients and those with other neurological diseases with stem cells from human umbilical cords has become increasingly popular only recently. Today, treatments for neurological diseases using umbilical cord blood is being taken forward by countries outside the United States, including China, as FDA approval takes longer.

Gresco was born on July 16th, 2005 and immediately suffered a stroke. Bleeding on the left side of her brain caused significant brain damage. She was able to move all of her limbs, but the left limbs had significantly less strength than the right and the doctors predicted she would have both physical and mental impairment including possible paralysis when older. When she finished her treatment, all her limbs had gained strength with the left having nearly the same strength as the right.

"At first we were doubtful about Timea getting stem cell treatments in China. Over time, our doubt turned into curiosity," said Gresco's physician in Hungary. "Time will tell but we were quite surprised to see how active the baby was upon her return from China. This is not common for babies with such severe brain damage."

Godo said, "As a mother, I knew Timea was getting improvement as soon as she stopped crying after the first injection, but it was reassuring to see such a positive reaction from the medical staff when I returned home."

She added, "before the treatment, Timea was crying all the time, never smiled and would not acknowledge you if you smiled or waved at her. After the treatment, she stopped crying, started smiling a lot, smiles back at you - even through a mirror, and has a healthy appetite which she did not before. All her limbs were stronger and her affected arm and leg have become almost as strong as her healthy ones. After coming home, her head control keeps improving and she no longer keeps her head to one side," said Ms. Godo.

Sean Hu, chairman of Beike Biotech Company of Shenzhen, China, which provided the stem cells, said, "We were all very happy to see the improvement. In theory, the younger you are when you receive stem cell treatments, the more effective, but we were excited to see such positive results so quickly. This is the youngest patient we have treated and while we can't say positively, as far as we know, this is the youngest patient in the world treated for stroke with umbilical cord blood stem cells. We look forward to having Timea back for another treatment before she turns 1."

Friday, March 14, 2008

NYTimes: New Ligaments Grown with Cord Blood


Almost a year ago in a regular game of NBA basketball between the Los Angeles Clippers and Charlotte Bobcats, one of the most horrific injuries the sport has ever seen occurred to one of the brightest new stars in the league - Shaun Livingston.

The injury occured after Livingston stole the pass from the opposing team and headed towards the rim for your everyday standard layup. As he planted his left leg, his knee gave way in an obviously unnatural way and the next things the stunned crowd hears are screams of pain as Livingston has just torn all three of his major knee ligaments: kneeligaments.gif

  • Anterior Cruciate Ligament
  • Medial Cruciate Ligament
  • Posterior Cruciate Ligament

Usually, this type of injury takes a couple of years to recover from if at all. Injuries such as these require major reconstructive knee surgery where ligaments are fused back together. Livingston elected to have the surgery and is no just a few more months away from being able to play competitive basketball.

Now with advances in Stem Celltherapies, scientists are able to grow new tendons for unfortunate athletes such as Livingston and your average weekend warrior athlete. Former United States Olympic Physician, Dr. Scott Rodeo, explains that there is research being done now that shows we are not that far off from developing methods to help athletes recover from these kind of injuries.

What does this mean for you? Well, if you want to protect your child in the future from these kind of injuries and allow them a way to continue their way of sporting life, it would be recommended that you collect and store your baby’s Cord Blood. Many sports agents are already recommending to their clients to store their children’s Cord Bloodwith the hope that one day, they will be able to use their Cord Bloodto help insure their athletic careers from career-ending injuries.


The Healthy Difference On Today's THV At 5: Umbilical Cord Blood Storage

There's new evidence of what could prove to be a life-saving measure involving stem cells.

Parents now have an option of storing blood from their child's umbilical cord. It contains stem cells that could prove to be valuable to their child's health.

Excited over their first born, it didn't take long for Cynthia and Derek Hextell to suspect something was wrong with baby Dallas.

His mother, Cynthia Hextell explains, "He didn't open his eyes. He just cried a lot and they kept saying it was colic."

At eight months old, Dallas was diagnosed with cerebral palsy. There is no cure, only medication and therapy to help manage the debilitating effects.

By the time Dallas reached eighteen months, his only form of communication was screaming.
He also lacked control over his body and was unable to clap, wave or crawl.

Conventional therapy had little impact.

But when Dallas was born, his parents decided to bank his stem cells. These are not the controversial stem cells created from embryos, but those taken directly from the umbilical cord. Dallas was accepted into a clinical trial at DukeUniversity.

By placing his own stem cells back into his body through a simple I.V., doctors hoped the cells would heal the damaged part of his brain.

Joan Kurtzberg with DukeUniversity says, "The hope is infusion of these cells would lessen cerebral palsy in these children"

Insurance did not cover the $12,000 for the experimental treatment. Following the procedure, Dallas was brought back to Sacramento, the family waiting to see if the cost and their efforts would pay off.

Incredibly, just five days later, Dallas spoke for the first time. And not only that, he laughed.

Having blood from your child's umbilical cord stored is not cheap.

Fees can range from $900 to $2,100, depending on how long you want the blood stored.

Robert Bell, Executive Producer

Created: 3/11/2008 1:22:50 PM

Updated: 3/11/2008 5:36:16 PM

Boy recovers after being injected with sister's cord blood

Kolkata, Mar 06 A four year-old boy suffering from thalassaemia, an inherited blood disorder, has recovered after being injected with his sister's cord blood, raising hopes for the treatment mode using stem-cell transplant.
Due to the disease, the white blood cell count of Dikshit Gowda, hailing from Bangalore, has dropped to zero. He was admitted to the Netaji Subhas Chandra Bose Cancer Research Institute here on February seven.

"Initially, the bone marrow of Gowda was destroyed when he was treated for 15 days using high dose of chemotherapy," its Director Ashis Mukherjee told PTI.

"Thereafter, stem cells taken from his little sister's cord blood, preserved at the Cryo Stem Cell Institute in Bangalore, were injected into him on February 28," he said.

"He is doing well now though he will be kept under observation for at least a month," Mukherjee said.

"This is the first stem-cell transplant in eastern India and it will be first of its kind in the country using mismatch cord blood," he said.

Mukherjee said the boy's white blood cell count was now rising and he could be released in six weeks "if everything goes well. It gives us hope that the treatment mode was successful." PTI

Published: Thursday, March 06, 2008

March 04, 2008 08:08 AM Eastern Daylight Time

Permalink

To save a permanent link to this news, right-click the dateline (Ctl-click on a Mac) to copy the link.

Lifetime Probability of Needing a Stem Cell Transplant is Much Higher Than Previously Reported, Data Shows Study Provides Needed Reference for Consumer Education on Stem Cell Odds of Use

BROOKEVILLE, Md.--(BUSINESS WIRE)--New data published in the March issue of Biology ofBlood and Marrow Transplantation indicate the probability of an individual in the U.S. needing a stem cell transplant, using either one’s own stem cells or those from a donor, is much higher than previously stated. This new research says that as many as 1 in 200 people will receive a stem cell transplant during their lifetime, based on current therapeutic use of hematopoietic (blood-forming) stem cells. These outcomes stand in stark contrast to previous estimates that suggest a much lower probability.

The study calculated the lifetime probability (age 0 – 70) that an individual in the U.S. will undergo a stem cell transplant, reporting that: 1 in 435 people will receive their own stem cells for treatment; 1 in 400 persons will receive someone else’s stem cells; and the combined total number of stem cell transplants will be 1 in 217 persons.

The study calculated these probabilities based on the number of transplants performed in the U.S. between 2001 and 2003 where stem cells from one of three sources – cord blood, bone marrow or peripheral blood – were used to treat the diagnosed condition. They also looked at the number of patients diagnosed with transplantable diseases like blood disorders, immune diseases and certain cancers where stem cell treatment is considered an established therapy. Because the number of diagnosed patients in the study is much higher than the number of patients who received transplants, it is possible in the future that the number of transplants could increase further.

“Previous estimates have drastically underestimated the likelihood that an individual may need a transplant in his or her lifetime, because they only looked at the first 20 years of life,” said Frances Verter, Ph.D., co-author of the study and executive director of Parent’s Guide to Cord Blood Foundation. “This study used a methodology that explored a longer time horizon, assuming a 70-year lifespan. What we learned is that even though the number of transplants is low in childhood, the numbers increase rapidly during the adult years.”

Historically, stem cells from bone marrow and peripheral blood have been used for more than 40 years to treat disease. During the last 20 years, cord blood stem cells have increasingly been used as a preferred source of stem cells in transplant medicine and have demonstrated significant benefits.

When compared to other stem cell sources, those found in cord blood don’t require as close of a match between donor and recipient. Researchers have shown that patients who received a cord blood transplant have a decreased incidence of graft-versus-host disease, a transplant complication which can be fatal. Despite its proven therapeutic value, cord blood from approximately 95 percent of births across the nation today is still discarded as medical waste – largely due to lack of awareness of the importance of cord blood banking.

“In some cases, healthcare providers have not recommended cord blood banking because they believe that the odds of using cord blood stem cells are low,” said Verter. “The mission of the Parent's Guide to Cord Blood Foundation is to make more expectant parents aware of the value of cord blood banking, so that saving it becomes a routine practice at birth. This study suggests that we need to re-evaluate the information we’re sharing with expectant parents so that they have a better understanding of how these stem cells might be used now and in the future.”

Expectant parents have two options for preserving their newborn’s cord blood stem cells. They can bank them for a fee in a family (or private) bank for use by the child or a genetically-related family member, or they can donate them for free to a public bank that will make them available to unrelated patients in need of a transplant. Through the U.S. Department of Health and Human Services (DHHS), the federal government funds a national program of banking cord blood donations; however, Congress has not continued its appropriations, which may jeopardize the ability for the public inventory to grow.

Given the increasing need for access to viable stem cells and the continuing advances in stem cell technology, a larger supply of both publicly and privately preserved cord blood would give more people access to emerging stem cell therapies, for indications such as juvenile diabetes, heart disease and brain injury.

“It is very important that medical societies consider this new data for their opinions on cord blood banking” said J.J. Nietfeld, Ph.D., lead author of the study and associate professor/senior scientist in the Department of Pathology of the UniversityMedicalCenter in Utrecht, Netherlands. “Parents should be able to trust that the advice they receive from their physicians on whether to preserve or donate cord blood is based on the most up-to-date scientific literature.”

Study Methodology

The authors of the study relied on two U.S. national databases that are maintained to serve the public. One is the annual rates of disease diagnoses obtained from the Surveillance, Epidemiology and End Results (SEER) Program of the U.S. National Cancer Center. The other is the annual rates of stem cell transplantation obtained from the Center for International Blood and Marrow Transplant Research (CIBMTR).

About Parent's Guide to Cord Blood Foundation

The mission of the Parent's Guide to Cord Blood (PGCB) Foundation is to provide parents with impartial education about cord blood medical research and cord blood storage options, as well as to conduct and publish statistical analyses on medical research or policy developments which could expand the likelihood of cord blood usage. The PGCB Foundation is a 501 (c)(3) organization supported by donations from individuals and organizations that support the Foundation’s mission (EIN 20-8939848).

Stem Cell Trial Offers Hope For Patients With Severe Ischemic Heart Disease

ScienceDaily (Mar. 3, 2008) — Patients with ischemic heart disease, a serious condition that occurs when the heart's arteries become clogged with cholesterol plaque, may have new options if they have exhausted traditional cardiovascular therapies. A clinical trial at the Massachusetts General Hospital (MGH) HeartCenter is using patients' own stem cells to improve circulation in hearts damaged by inadequate blood flow, by promoting the growth of new, microscopic blood vessels.


The clinical trial, called the Autologous Cellular Therapy CD34-Chronic Myocardial Ischemia (ACT34-CMI) trial, is aimed at patients who continue to experience severe chest pain and have failed conventional therapies with medication, angioplasty and stenting, and bypass surgery.

Douglas Drachman, MD, an interventional cardiologist at the MGHHeartCenter and the lead investigator along with Kenneth Rosenfield, MD, describes the stem cell therapy as a very promising technique that may encourage growth of new blood vessels on the heart, thereby improving blood flow to the vital heart muscle. Better circulation allows more blood and oxygen to reach the heart, reducing chest pain, also known as angina.

"Stem cell therapy in the ACT-34 CMI trial could offer an important new opportunity for patients who otherwise might have no options - patients who have lifestyle-altering or disabling angina," says Drachman. "This is a new type of therapy that may offer the possibility of real benefit when all conventional treatments - with medication, angioplasty and stenting, and bypass surgery - have failed or are no longer an option."

During this trial, each patient's natural production of stem cells is enhanced through a series of injections of growth factors. The stem cells are then harvested from the bloodstream through a technique called apheresis. Using "NOGA" mapping - a sophisticated catheter-based imaging system that allows physicians to construct and navigate through a three-dimensional image of the heart - the research team determines the exact location in the heart's muscle where improved blood flow is most needed. The catheter system is then used to inject the cells directly into the heart muscle at these sites, with the hope that the cells will stimulate the growth of new blood vessels.

Massachusetts GeneralHospital is the only site in New England participating in the multi-center ACT-34 CMI trial. Drachman and his colleagues are actively engaged in bringing several other stem cell trials to Mass General in the following year in an effort to improve treatments not only for patients with ischemic heart disease, but also for patients with a variety of other conditions ranging from advanced congestive heart failure to critically reduced circulation in the legs.

Ischemic heart disease, also called coronary artery disease or coronary heart disease, is a leading health problem in the United States. According to Circulation, the journal of the American Heart Association, coronary heart disease caused one out of every five deaths in the United States in 2004. In 2008, it is estimated that 770,000 Americans will have a new coronary attack and about 430,000 will have a recurrent attack.

When the coronary arteries leading to the heart become blocked due to build-up cholesterol plaque and blood clots, the blood flow and oxygen supply to the heart muscle is impaired. The resulting ischemic heart disease is a major cause of severe chest pain, heart attacks, and sudden death.

Adapted from materials provided by Massachusetts General Hospital.

Stem cell therapy breakthrough

Bernadette Tansey, Chronicle Staff Writer

Thursday, March 6, 2008

Researchers in San Francisco have discovered a new way to nudge human embryonic stem cells to form specialized cells - a potentially huge step toward the development of stem cell therapies to repair damaged hearts, nerves and other organs.

In a scientific first, a research team at the Gladstone Institute of Cardiovascular Disease and UCSF demonstrated that small regulatory molecules called microRNAs can influence embryonic stem cells to produce heart muscle cells.

The study, published Wednesday in the journal Cell Stem Cell, suggests that the hundreds of different microRNAs naturally occurring in the body could provide key tools to control the differentiation of stem cells into the more specific cell types needed to treat ailments such as heart defects and spinal cord injuries.

Stem cell companies are likely to scrutinize the findings for possible applications to their work, said Ralph Snodgrass, chief executive of VistaGen Therapeutics Inc., a South San Francisco company that uses specialized stem cells to test experimental drugs for heart or liver toxicity and other factors.

"We certainly welcome the ability to find other ways to manipulate, control and guide the differentiation of embryonic stem cells toward therapeutic and commercially important mature cells," Snodgrass said. Embryonic stem cells, which are usually derived from early-stage embryos, retain the ability to morph into any body-cell type.

The role of microRNAs was virtually unknown six or seven years ago, said Deepak Srivastava, director of the Gladstone Institute and co-author of the study. Now they're one of the hottest leads to understanding how the body's cells, each containing the same DNA, can develop into a wide variety of specialized cells such as bone, red blood cells and beating heart muscle. The small microRNA molecules, whose structure is related to DNA, are believed to help control which genes are active in a cell and which are silenced.

Scientists had noted that the presence of microRNAs seemed to be essential to the embryo's formation of heart muscle, Srivastava said. But he said his MissionBay lab team and their UCSF colleagues were the first to show exactly how individual microRNAs guide embryonic stem cells to follow a path toward transformation to one type of cell while abandoning other choices.

The two microRNAs studied by the Gladstone-UCSF team not only promoted the development of cell types that give rise to heart muscle, but also suppressed genes that help create other kinds of tissue, such as nerve fibers.

That power to suppress unwanted cell types could be crucial to the use of stem cells as therapies to repair damaged organs, Srivastava said.

"You don't want bone or teeth or hair growing in the heart," he said.

Snodgrass said he could see at least three ways to use microRNAs if they do turn out to play an important role in producing varied cell types from embryonic stem cells. First, the regulatory molecules might help produce replacement tissues grown in the lab. Second, the microRNAs themselves might be used as treatments, delivered into damaged tissue, to signal the body's stem cells to make replacement cells for repair. Third, microRNAs could provide tools to create specialized cells from stem cells for drug testing.

VistaGen already has a repertoire of growth factors and signaling molecules to turn stem cells into varied cell types, Snodgrass said. But those molecules tend to be much larger than microRNAs, whose small size might make them better drug candidates, he said, because they would be easier to deliver into the body.

The majority of the financial support for the Gladstone-UCSF study came from the California Institute for Regenerative Medicine, a $3 billion taxpayer-supported stem cell research funding program created through the passage of a state voter initiative in 2004.

Science News

Injection Of Human Umbilical Cord Blood Helps The Aging Brain, Study Shows

ScienceDaily (Mar. 11, 2008) — When human umbilical cord blood cells (UCBC) were injected into aged laboratory animals, researchers at the University of South Florida (USF) found improvements in the microenvironment of the hippocampus region of the animals’ brains and a subsequent rejuvenation of neural stem/progenitor cells.


The research presented the possibility of a cell therapy aimed at rejuvenating the aged brain.

“Brain cell neurogenesis decreases dramatically with increasing age, mostly because of a growing impoverishment in the brain’s microenvironment,” said co-author Alison Willing, PhD, of the USF Center of Excellence for Aging and Brain Repair. “The increase in neurogenesis we saw after injecting UCBCs seemed to be due to a decrease in inflammation.”

According to lead author Carmelina Gemma, Ph.D., of the James A. Haley Veterans Administration Medical Center (VA) and USF, the decrease in neurogenesis that accompanies aging is a result of the decrease in proliferation of stem cells, not the loss of cells.

“In the brain, there are two stem cell pools, one of which resides in the hippocampus,” explained graduate student and first author Adam Bachstetter. “As in other stem cell pools, the stem cells in the brain lose their capacity to generate new cells. A potent stressor of stem cell proliferation is inflammation.”

Prior to this study, the research team led by Paula C. Bickford, Ph.D., of the VA and USF found that reducing neuroinflammation in aged rats by blocking rescued some of thebthe synthesis of the pro-inflammatory cytokine IL1 age-related decrease in neurogenesis and improved cognitive function.

“We think that UCBCs may have a similar potential to reduce inflammation and to restore some of the lost capacity of stem/progenitor cells to proliferate and differentiate into neurons,” said Dr. Bickford.

The study found that the number of proliferative cells increased within 24 hours following the UCBC injections into the aged laboratory rats and that the increased cell proliferation continued for at least 15 days following a single treatment.

“We have shown that injections of UCBCs can reduce neuroinflammation,” concluded co-author Paul R. Sanberg, Ph.D. D.Sc. director of the Center of Excellence for Aging and Brain Repair. “Our results raise the possibility that a cell therapy could be an effective approach to improving the microenvironment of the aged brain and restoring some lost capacity.”

Citation: Bachstetter, AD, Pabon, MM, Cole, MJ, Hudson, CE, Sanberg, PR, Willing, AE, Bickford, PC, Gemma, C. Peripheral injection of human umbilical cord blood stimulates neurogenesis in the aged rat brain. BMC Neuroscience, 9(1), 2008, 22 (Epub ahead of print).

The USF study was supported by the National Institutes of Health and the VA Medical Research Service.

Adapted from materials provided by University of South Florida Health.

Hemodynamic Management After Spinal Cord Injury

By Rachel C. Stratman, PharmD; Ann M. Wiesner, PharmD; Kelly M. Smith, PharmD, BCPS, FASHP; Aaron M. Cook, PharmD
ORTHOPEDICS 2008; 31:252

March 2008

Practitioners can play an active role in the implementation of hemodynamic support as part of aggressive management of spinal cord injuries to prevent systemic hypotension, limit posttraumatic ischemia, and optimize neurologic recovery.

Optimal neurologic recovery in patients with spinal cord injuries is best achieved through the provision of prompt, comprehensive patient care. Evidence-based practices in patients with spinal cord injury are sparse, leaving practitioners in a state of clinical equipoise on many issues in spinal cord injury care. The manipulation of systemic blood pressure by volume expansion agents and vasopressors after acute spinal cord injury is an example in which clinical data are limited. Data from experimental models and extrapolation from other neurotrauma models, (eg, traumatic brain injury) suggest that preventing neuronal (spinal cord) hypoperfusion is among the most important supportive measures a practitioner can control. This article reviews the pathophysiology of neuronal injury along with the literature supporting hemodynamic management and discusses volume and blood pressure management strategies required to maintain spinal cord perfusion and prevent the progression of neuronal damage, as recommended by the spinal cord injury guidelines.

Neuronal Injury

Acute spinal cord injury involves both primary and secondary mechanisms of injury. Primary injury refers to the damage incurred during the original trauma. The severity of primary injury is the strongest prognostic indicator of morbidity and mortality.1,2 In many instances, primary injury is preventable. However, once the primary spinal cord injury has occurred, options are limited. Supportive care and expeditious surgical decompression of the spinal cord are the principal interventions that may attenuate the immediate effects of the injury.

Spinal cord damage due to primary injury is immediate and typically due to physical destruction and necrosis of the neuronal cells. In contrast, secondary injury occurs in the hours to days following the original insult and is typified by an insidious cascade of events involving spinal cord ischemia, release of numerous deleterious neurotransmitters, cytotoxic edema, lipid peroxidation, and apoptosis.

Secondary injury compromises the restorative capabilities of the spinal cord and contributes extensively to morbidity after spinal cord injury.1 Key components of secondary injury that lead to neurologic demise are loss of microcirculation, loss of autoregulation, and development of ischemia.1,3 Unlike primary injury, secondary injury appears to be modifiable. As a result, it often is the target of pharmacologic agents. Experimental therapies (eg, methylprednisolone, naloxone, and tirilazad) have been used early in spinal cord injury to mitigate secondary injury, with only methylprednisolone exhibiting clinical benefit. Favorable outcomes have also been associated with aggressive hemodynamic management aimed at restoring spinal cord perfusion and preventing irreversible neuronal damage caused by ischemia.

Under normal physiologic conditions, spinal cord perfusion is maintained through autoregulatory mechanisms that appear similar to those that regulate cerebral perfusion.3-7 Aggressive volume and blood pressure management to avoid hypotension in patients with cerebral ischemia increases cerebral perfusion pressure and improves neurologic outcomes compared to those without aggressive management.8-13

Experimental models demonstrate that in the absence of autoregulation, spinal cord perfusion is proportional to systemic blood pressure.14 One frequently cited study described the neurological outcomes in patients with spinal cord injuries who were treated with high-dose methylprednisolone and early, aggressive volume resuscitation.2 Blood pressures were titrated to achieve a mean arterial pressure of 85 mmHg for the first 7 days after the spinal cord injury.This study compared a prospective cohort with historical controls managed without aggressive hemodynamic management.

The selection of the mean arterial pressure target of 85 mmHg in this and other studies evaluating aggressive treatment of spinal cord injury was arbitrary; however, claims of neurologic improvement associated with aggressive management after spinal cord injury have led to the acceptance of maintaining mean arterial pressure at high to normal levels of 85 to 90 mmHg.15-20

Evidence supporting the optimal duration of aggressive management is also lacking, further emphasizing the need for a randomized controlled trial to determine the mean arterial pressure that best promotes neuronal recovery (or prevents further injury) and the duration that it should be maintained.

Hemodynamic instability in spinal cord injury is associated with multiple causes, including hemorrhage, tension pneumothorax, myocardial injury, pericardial tamponade, and sepsis.21 Most unique to patients with spinal cord injury is neurogenic shock, which is manifested by a nearly total loss of sympathetic activation and control of cardiac function by the cranial nerves. As a consequence, patients often exhibit signs of systemic hypotension and bradycardia. Invasive hemodynamic monitoring through arterial and Swan-Ganz pulmonary artery catheters allows for the continuous measurement of peripheral resistance and cardiac output. This aids in the guidance of fluid resuscitation and vasopressor therapy in an attempt to maintain adequate spinal cord perfusion and prevent secondary injury.

Fluid Resuscitation

Providing adequate fluid resuscitation is paramount in patients presenting with acute spinal cord injury. Therapeutic options for volume expansion in patients with spinal cord injury include crystalloids, colloids, blood products, or a combination of these options. In the Saline versus Albumin Fluid Evaluation study, 6997 intensive care unit patients were randomized to receive either 4% albumin or 0.9% normal saline for fluid resuscitation.22 The results of this trial indicated no difference in the 28-day rate of death from any cause; however, a subgroup analysis of trauma patients revealed an increased risk of death among those who received albumin. Currently, the optimal type of fluid in patients with spinal cord injury is unknown. However, due to the data indicating a possible increased mortality in trauma patients randomized to albumin resuscitation, iso-osmotic crystalloids such as 0.9% sodium chloride are typically preferred. Fluids such as dextrose 5% in water and 0.45% sodium chloride should be avoided due to the risk of exacerbating intracellular edema.23 Blood products may also be useful to maintain oxygen delivery and prevent further ischemic injury in patients with extensive injuries and associated blood loss. Patients with spinal cord injury are also at risk of developing pulmonary edema due to fluid shifts after injury; therefore, judicious fluid resuscitation (guided by invasive monitoring when necessary) is recommended.

Vasoactive Agents

The cardiovascular response in patients presenting with acute spinal cord injury often is altered beyond that of volume depletion. Hypotension that fails to resolve with adequate fluid resuscitation often is related to the severity and location of spinal injury. Loss of autoregulation and reduced sympathetic activity leads to hypotension, cardiac bradyarrhythmias, decreased peripheral vascular resistance, and reduced cardiac output.2,5,18-20,24 More profound effects are seen with injuries in the cervical or upper thoracic regions and with complete spinal injuries.24,25 Vasopressors and inotropes may be indicated in the presence of decreased systemic vascular resistance, despite adequate volume expansion. In patients with acute spinal cord injury, the vasopressor of choice depends on the patient’s hemodynamic profile, but often is one that has both a- and b-adrenergic activity.

Numerous adrenergic agonists are available to augment blood pressure in patients with spinal cord injury (Table). Dopamine is a catecholamine-like agent that is a chemical precursor of norepinephrine, which produces a dose-dependent hemodynamic effect. Although multiple endocrine and immune complications are also associated with dopamine use, this agent may be particularly useful in patients with spinal cord injury who also have hypotension and bradycardia, or in those who need increased cardiac output.26

Norepinephrine is a direct-acting catecholamine with some inotropic activity. Like dopamine, norepinephrine may be especially useful in patients with neurogenic hypotension and bradycardia. Phenylephrine is a direct-acting vasopressor that solely acts on a1 receptors, resulting in systemic vasoconstriction. Without concomitant b-agonism, phenylephrine typically results in a reflexive bradycardia and should be used with caution if patients have a history of bradycardia after spinal cord injury.

Several other commonly available vasoactive agents may have a limited role in patients with spinal cord injury. Epinephrine is a catecholamine that is primarily used to treat anaphylactic reactions an d cardiac arrest. This agent should be considered for patients with hypotension refractory to dopamine and norepinephrine. Vasopressin is a vasopressor that often is used to treat patients with diabetes insipidus or septic shock, in which it may decrease the requirement for high infusion rates of catecholamines. Aquaporin water channels, involved in the regulation of membrane permeability, can be activated by vasopressin. The precise role of aquaporin receptors and vasopressin in the pathogenesis of edema and secondary injury in spinal cord injury is ill-defined. In addition, the antidiuretic effects of vasopressin may lead to increased water retention and hyponatremia, which may exacerbate intracellular edema after spinal cord injury. Thus, the role for vasopressin in spinal cord injury is not well defined, and it should be used with extreme caution. Dobutamine is a synthetic catecholamine, often classified as an inodilator. In addition to the potent effects on the ?1 receptor that increases cardiac output, dobutamine causes mild vasodilation, decreasing afterload. Dobutamine is an option to increase systemic oxygen delivery in patients with spinal cord injury with decreased cardiac output or diminished ejection fraction.

Complications from these potent vasoactive agents are common without proper monitoring. High doses of vasopressors for prolonged periods of time should be avoided to prevent the detrimental effect of decreased organ perfusion due to potent vasoconstriction—particularly in the extremities, gastrointestinal tract, and kidneys. Intravascular volume overload and induction of supranormal blood pressure in patients with spinal cord injury can cause pulmonary and cerebral edema. Achievement of adequate hemodynamic support should include stabilization of vital signs and hemodynamic parameters, in addition to achieving and maintaining adequate urine output and oxygenation.

The optimal management of traumatic spinal cord injury has yet to be established. Current management strategies include early immobilization, rapid transport to an equipped institution, and administration of pharmacologic agents (eg, methylprednisolone) to prevent secondary injury. Practitioners can play an active role in the implementation of hemodynamic support as part of aggressive management of spinal cord injury to prevent systemic hypotension, limit posttraumatic ischemia, and optimize neurologic recovery. Restoration of the circulatory volume through the use of volume expansion products, such as crystalloids and colloids, is essential prior to the initiation of vasopressors. Hypotension that persists despite adequate fluid resuscitation may require vasopressors (eg, dopamine, norepinephrine, or phenylephrine) or the addition of an inodilator (eg, dobutamine). Further research is needed to better define the systemic blood pressure which optimizes spinal perfusion, duration of the loss of spinal autoregulation, and preferable vasopressor options after spinal cord injury.

The Bottom Line

  • Avoidance of hypotension after spinal cord injury may ensure adequate spinal cord perfusion and limit the extent of posttraumatic ischemia.
  • Maintaining a mean arterial pressure of 85 to 90 mmHg for the first 7 days after spinal cord injury has been suggested to improve neurologic outcomes.
  • Restoration of circulatory volume is essential prior to the use of vasopressors.
  • The selection of vasopressors should be guided by the patient’s hemodynamic profile.

References

  1. Dumont RJ, Okonkwo DO, Verma S, et al. Acute spinal cord injury, I: pathophysiologic mechanisms. Clin Neuropharmacol. 2001; 24(5):254-264.
  2. ValeFL, Burns J, Jackson AB, HadleyMN. Combined medical and surgical treatment after acute spinal cord injury: results of a prospective pilot study to assess the merits of aggressive medical resuscitation and blood pressure management. J Neurosurg. 1997; 87(2):239-246.
  3. Tator CH, Fehlings MG. Review of the secondary injury theory of acute spinal cord trauma with emphasis on vascular mechanisms. J Neurosurg. 1991; 75(1):15-26.
  4. Tator CH. Hemodynamic issues and vascular factors in acute experimental spinal cord injury. J Neurotrauma. 1992; 9(2):139-141.
  5. Amar AP, Levy ML. Pathogenesis and pharmacological strategies for mitigating secondary damage in acute spinal cord injury. Neurosurgery. 1999; 44(5):1027-1040.
  6. Dolan EJ, Tator CH. The effect of blood transfusion, dopamine, and gamma hydroxybutyrate on posttraumatic ischemia of the spinal cord. J Neurosurg. 1982; 56(3):350-358.
  7. Kobrine AI, Doyle TF, Rizzoli HV. Spinal cord blood flow as affected by changes in systemic arterial blood pressure. J Neurosurg. 1976; 44(1):12-15.
  8. Levy ML, Giannotta SL. Cardiac performance indices during hypervolemic therapy for cerebral vasospasm. J Neurosurg. 1991; 75(1):27-31.
  9. Levy ML, Day JD, Zelman V, Giannotta SL. Cardiac performance enhancement and hypervolemic therapy. Neurosurg Clin N Am. 1994; 5(4):725-739.
  10. Rosner MJ, RosnerSD, Johnson AH. Cerebral perfusion pressure: management protocol and clinical results. J Neurosurg. 1995; 83(6):949-962.
  11. Rosner MJ, Daughton S. Cerebral perfusion pressure management in head injury. J Trauma. 1990; 30(8):933-941.
  12. Rosner MJ. Introduction to cerebral perfusion pressure management. Neurosurg Clin N Am. 1995; 6(4):761-773.
  13. King BS, Gupta R, Narayan RK. The early assessment and intensive care unit management of patients with severe traumatic brain and spinal cord injuries. Surg Clin North Am. 2000; 80(3):855-870, viii-ix.
  14. Guha A, Tator CH, Rochon J. Spinal cord blood flow and systemic blood pressure after experimental spinal cord injury in rats. Stroke. 1989; 20(3):372-377.
  15. Zach GA, Seiler W, Dollfus P. Treatment results of spinal cord injuries in the Swiss Paraplegic Centre of Basel. Paraplegia. 1976; 14(1):58-65.
  16. Wolf A, Levi L, Mirvis S, et al. Operative management of bilateral facet dislocation. J Neurosurg. 1991; 75(6):883-890.
  17. Tator CH, Rowed DW, Schwartz ML, et al. Management of acute spinal cord injuries. Can J Surg. 1984;27(3):289-293, 296.
  18. Levi L, Wolf A, Rigamonti D, Ragheb J, Mirvis S, Robinson WL. Anterior decompression in cervical spine trauma: does the timing of surgery affect the outcome? Neurosurgery. 1991; 29(2):216-222.
  19. Levi L, Wolf A, Belzberg H. Hemodynamic parameters in patients with acute cervical cord trauma: description, intervention, and prediction of outcome. Neurosurgery. 1993; 33(6):1007-1017.
  20. The American Association of Neurological Surgeons. Blood pressure management after acute spinal cord injury. Neurosurgery. 2002; 50(suppl 3):S58-S62.
  21. Stevens RD, Bhardwaj A, Kirsch JR, Mirski MA. Critical care and perioperative management in traumatic spinal cord injury. J Neurosurg Anesthesiol. 2003; 15(3):215-229.
  22. Finfer S, Bellomo R, Boyce N, French J, Myburgh J, Norton R. A comparison of albumin and saline for fluid resuscitation in the intensive care unit. N Engl J Med. 2004; 350(22):2247-2256.
  23. Tommasino C. Fluids and the neurosurgical patient. Anesthesiol Clin North America. 2002; 20(2):329-346.
  24. Piepmeier JM, Lehmann KB, Lane JG. Cardiovascular instability following acute cervical spinal cord trauma. Cent Nerv Syst Trauma. 1985; 2(3):153-160.
  25. Teasell RW, Arnold JM, Krassioukov A, Delaney GA. Cardiovascular consequences of loss of supraspinal control of the sympathetic nervous system after spinal cord injury. Arch Phys Med Rehabil. 2000; 81(4):506-516.
  26. Debaveye YA, Van den Berghe GH. Is there still a place for dopamine in the modern intensive care unit? Anesth Analg. 2004; 98(2):461-468.

Authors

Rachel C. Stratman, PharmD; Ann M. Wiesner, PharmD; Kelly M. Smith, PharmD, BCPS, FASHP; Aaron M. Cook, PharmD

Drs Stratman, Wiesner, and Cook are from University of Kentucky HealthCare, and Dr Smith is from University of Kentucky College of Pharmacy, Lexington, Kentucky.

Drs Stratman, Wiesner, Smith, and Cook have no relevant financial relationships to disclose.

Correspondence should be addressed to: Aaron M. Cook, PharmD, 800 Rose St, H-110, Lexington, KY40536-0293.




לראש הדף     הגרלת מנוי חינםהרשמה מקוונתצור קשרערכת מידע חינם

בקרו אותנו
דם טבורי בע"מ
דם טבורי בע"מ מדוע כדאי לשמור
תעריפים ומסלולים
רפואת חידוש איברים
מאגר מידע
ערכת מידע חינם







ערכת מידע דם טבורי





הגרלת מנוי חינם/צור קשר

שם מלא
ת.לידה צפוי
בי"ח צפוי
נייד
מייל
תקנון
שלח
זוכים קודמים






דם טבורי   תאי גזע   תאי גזע טבוריים   בנק תאי גזע   איסוף דם טבורי   שימור דם טבורי   שמירת פרטיות   תנאי שימוש   מחשבון הריון   הריון ולידה   כניסת תקשורת   הערות לאתר

כל הזכויות שמורות © 2009 - דם טבורי בע"מ, רחוב הארד 7, רמת החייל, תל-אביב, ת.ד. 65151 תל-אביב 61650.
למידע על שירותנו חייגו חינם 1-800-80-81-82 או להזמנת ערכת מידע והרשמה חינם. פקס: 03-7521133

 



מדוע דווקא דם-טבורי בע"מ?

· דם-טבורי בע"מ הוא הבנק החברתי הראשון בעולם, השייך ללקוחותיו, להם השליטה המוחלטת על המנות ועל עתידן.

· רק בדם-טבורי בע"מ האיסוף בשקית האקטיבית – 33% יותר תאי גזע ו/או סיטוג'ן – 81% יותר תאים.

· רק בדם-טבורי בע"מ ביטוח כלל-בריאות לפיצוי ללא תנאי לכל המשפחה הגרעינית במקרה שימוש במנה (בתהליך שפעול).

· רק בדם-טבורי בע"מ מערך העיבוד והשימור עצמיים ולא שירות של ספק חיצוני, גם אם הוא בי"ח (ר' סכסוך איכילוב-קריוסל).